עפ"י ההלכה

ישנם כיום גופים בישראל שממיינים את החברות הציבוריות ל-'כשרות' ו-'לא כשרות' על פי שני קריטריונים: שבת וריבית. חברה ששובתת מפעילות בשבת, היא חברה כשרה. חברה שעיסוקה כרוך בריבית (בנק, חברה שמספקת אשראי וכו') או הנפיקה אג"ח, ומחזיקה בהיתר עסקה, היא חברה כשרה. אם עוסקת באחד מאלה ללא היתר עסקה, איננה כשרה.

עפ"י קריטריונים אלו, כ-80% מהחברות בארץ נחשבות לכשרות, בעוד שכ-20% אינן כשרות.
בכל מה שקשור ליהדות ולעולם העסקי, ישנם קריטריונים רבים נוספים, כמו 'לא תגזול', 'לא תונו איש את אחיו', 'לא תלין פעולת שכיר' ועוד, עד לציווי 'ועשית הישר והטוב'.

כן, זה אומר השקעה בחברות שמתנהלות בהוגנות. ולכן אם אנחנו בודקים גם את ההוגנות וגם את הכשרות, אנחנו מקבלים השקעות על פי ההלכה.

למעוניינים להבין יותר בנושא החובה או הצורך להשקיע על פי ההלכה, אפשר להוריד חוברת שכתב הרב בנציון משה אלגאזי, ראש מכון צורבא מרבנן וראש ישיבת רמת גן.

תעודות הכשרות

המסלולים ההלכתיים של אביב מפוקחים על ידי 'ועד הרבנים – תשואה כהלכה', גוף כשרות העוסק בפיקוח על השקעות בשוק ההון, כולל קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, קרנות נאמנות, קופות גמל, קופות גמל להשקעה, וקופות גמל – חיסכון לכל ילד.

בגיבוש מדיניות ההשקעה והפיקוח של תשואה כהלכה השתתפו מספר בתי דין מרכזיים בתחום דיני הממונות: בית דין הישר והטוב, בית הדין חניכי הישיבות בנשיאות הרב מרדכי גרוס, בית דין קהל מחזיקי הדת, ובית דין רבני הקריות.

בועדת הרבנים של 'תשואה כהלכה', חברים מספר דיינים ידועים העוסקים בשאלות המתעוררות באופן שוטף: הרב יעקב מאיר שטרן, הרב שמואל אליעזר שטרן, הרב מרדכי גרוס, הרב שמואל דוד גרוס, הרב דוד שלמה זולדן, הרב אברהם צבי הכהן, הרב אהרן זיכרמן, הרב בצלאל וקסלשטיין.

בתעודות הכשרות מפורטות הקרנות המנוהלות ע"י אביב ונמצאות תחת הפיקוח של תשואה כהלכה.